English
 
 
  
על הפיוט אמנות השיר פירוש עיון בפיוט על המחבר מדרש פיוט אישי כיתבי יד ודפוסים עתיקים גרסת הדפסה  
 
 
 
שעה נאסר ר' שלמה אבן גבירול
ספרד מאה 11
שְׁעֵה נֶאֱסַראֲשֶׁר נִמְסַרבְּיַד בָּבֶל וְגַם שֵׂעִיר
לְךָ יֶהֱמֶהזֶה כַּמֶּהוְיִתְחַנֵּן כְּבֶן צָעִיר
מוּלְךָ צוּרבְּלֵב עָצוּרהֶמְיַת מֵעָיו יַסְעִיר
יוֹם גָּבַרהָאוֹיֵבוַתִּבָּקַע הָעִיר
לְזֹאת אִכַּףוְאֶסְפּוֹק כַּףבְּיוֹם חָמֵשׁ קְרָאוּנִי
עֲלֵי רֶגֶלהָעֵגֶלהַלּוּחוֹת יְצָאוּנִי
וְלָכַד צַרעִיר מִבְצָרוּבַסּוּגַר הֱבִיאַנִי
וְגַם הִשְׁמִידהַתָּמִידוּמֵעֲשׂוֹתוֹ כְּלָאַנִי
וְהוּשַׂם אֱלִילבְּהֵיכַל כְּלִילוְדָתְךָ צָר בָּאֵשׁ הִבְעִיר
מְאֹד אֶתְחַלוָאֶתְחַלְחַלבְּיוֹם שַׁדַּי חֲשָׂפַנִי
וְהַשְּׁפִיפוֹןמִצָּפוֹןכְּשִׁבּוֹלֶת שְׁטָפַנִי
וְנָהַג שְׁבִיאֶרֶץ צְבִיכְּמוֹ כַּדּוּר צְנָפַנִי
וְיוֹם חָשַׁךְמְאוֹר שֵׁשַׁךְלְיַד פָּרַס דְּחָפַנִי
וְשָׁלַח יָדאִישׁ צַיָּדוְהַצָּפִיר וְהַשָּׂעִיר
הוֹד לִבִּיוּמִשְׂגַּבִּיהֲלָעַד אַפְּךָ יֶעֱשַׁן
הֲלֹא תִרְאֶהעַם נִלְאֶהאֲשֶׁר הָשְׁחַר כְּמוֹ כִּבְשָׁן
גְּדוֹר פִּרְצִיבְּבֶן פַּרְצִיוּמֵחֶדֶק לְקוֹט שׁוֹשָׁן
בְּנֵה בֵּית זְבוּלוְהָשֵׁב גְּבוּלהַכַּרְמֶל וְהַבָּשָׁן
וְעַיִן פְּקַחוְנָקָם קַחמֵאֵצֶר וּמִדִּישָׁן
שְׁפוֹט אֵלֶםוְאָז יְשַׁלֵּםהַמַּבְעֶה וְהַמַּבְעִיר
 
נוסח השיר על פי מהד' דב ירדן לשירי ר' שלמה אבן גבירול
גרסת הדפסה 		 
על הפיוט
   פיוט מסוג סליחה, הנאמר בי"ז בתמוז בכל הקהילות. זוהי אחת מן הקינות המצויות בכל המנהגים, אם כי לא בכולם נשתמר לה לחן. המחבר, ר' שלמה אבן גבירול, מגדולי משוררי ספרד (המאה ה-11) שיקע אותיות שמו, 'שלמה', בראשי המחרוזות, וכן גם בראשי הטורים של מחרוזת הפתיחה.
עיקרו של הפיוט מיוסד על תיאור המאורעות ההיסטוריים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז, כפי שהם מפורטים במשנה, מסכת תענית (פ"ד, מ"ו); משנה זו מוסרת כי "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז: ... נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל". אל מול הלשון המתבוננת ממרחק השנים ומבחוץ, כביכול, של המשנה – "שאירעו לאבותינו..." – נוקט ר' שלמה אבן גבירול לשון שאין אישית ממנה: "קְרָאוּנִי... יְצָאוּנִי... הֱבִיאַנִי... כְּלָאַנִי". כך, התיאור ההיסטורי אינו עומד כאן לעצמו; הצרות הגדולות המזוהות עם י"ז בתמוז הן נקודת הראשית להווה מייסר, כואב, שנוכחותו בחיי הדובר ועמו אינה מוגבלת ליום אחד בשנה המְצַוֵוה 'זכור!', אלא כזו המטילה עננה כבדה על הקיום היהודי באשר הוא.
   


דף ראשי | מאגר הפיוטים | מאמרים וכתבות | קהילות שרות
פיוט לכל שבוע | 12 פיוטים נבחרים | שלחו ברכה מפויטת | מה חדש באתר
מוסדות וקישורים | לוח מודעות ואירועים | כיתבו אלינו | אודות האתר
החיפוש באתר זה הוא בשיתוף מורפיקס
© כל הזכויות שמורות, סנונית (ראה תנאי שימוש)

רננות קהילות שרות הספרייה הלאומית בית אבי חי המרכז לחקר המוסיקה היהודית בית התפוצות
סמל אקום